הנה כמה דוגמאות למקרים שבהם BMI לא יכול להיות הכלי הטוב ביותר לשימוש:

1. ספורטאים ומפתחי גוף: ה-BMI אינו לוקח בחשבון מסת שריר, ולכן אנשים שריריים מאוד עשויים להיות בעלי BMI גבוה למרות שהם אינם סובלים מעודף משקל או השמנת יתר.
2. אנשים קשישים: BMI עלול לזלזל בשומן הגוף אצל אנשים מבוגרים שאיבדו מסת שריר, שהיא תופעה שכיחה עם הזדקנות.
3. נשים בהריון: BMI אינו מדד מהימן של שומן הגוף בנשים הרות מכיוון שהוא אינו אחראי למשקל העובר או לעלייה בנפח הנוזלים והדם במהלך ההריון.
4. ילדים: תרשימי BMI לילדים ומתבגרים לוקחים בחשבון גיל ומין וכן גובה ומשקל, אך ייתכן שהם עדיין אינם מדד מדויק לשומן הגוף בילדים גדלים.
5. אנשים עם מצבים רפואיים מסוימים: BMI עשוי שלא להוות אינדיקטור מהימן לבריאות אצל אנשים עם מצבים רפואיים מסוימים, כגון אלה עם ניוון שרירים או אלה שעברו קטיעות.

במקרים אלו, מדדים אחרים של שומן בגוף, כגון עובי קפל העור, עכבה ביו-חשמלית או ספיגה של קרני רנטגן דו-אנרגיה (DXA), עשויים להיות מתאימים יותר.

תמיד עדיף להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות כדי לקבוע את השיטה המתאימה ביותר להערכת שומן בגוף עבור מקרים בודדים.